הו ברצלונה, ברצלונה...
כשאת מגיעה לראשונה כתיירת למקום חדש, יש (אצל מרבית האנשים) איזשהו צמא להספיק ולגמוע כמה שאפשר מהמקום החדש בפרק הזמן המוגבל שעומד לרשותך. זו התחושה שהייתה אצלי כשביקרתי לראשונה בברצלונה לפני 10 שנים, ביקור שנמשך 8 ימים ושבמסגרתו סימנתי וי על כל האתרים התיירותיים שנמצאים בה. ועכשיו? עכשיו אני מרגישה במעין "אזור דמדומים". התחושה לאחר שבוע כאן היא מצד אחד עדיין כשל תיירת- אני מתגוררת במלון בוטיק מקסים בשם Villa Emilia (ומומלץ מאוד אגב, לאלה מכן ששוקלות ביקור בברצלונה), מתהלכת ברחובות העיר וגומעת כל פינת חמד (ויש בברצלונה המון כאלה) וכל אתר, משווה כמובן בין מה שאני זוכרת מ- 2003 לעכשיו ועדיין לא מצליחה להימנע ממסעדות שהן "מלכודות תיירים" לשמן, אבל מצד שני אני גם נפגשת עם מתווכים ומחפשת דירה להשכרה, לומדת איך דברים מתנהלים כאן עבור התושבים המקומיים (רמז- ממש לא בקצב מהיר...) ומודה לאל על השנים ש"השקעתי" בצפייה אדוקה בטלנובלות, שבזכותן אני דוברת ספרדית שוטפת ומבינה את כל מה שכתוב בשפה היפה והקלה הזאת. ובסיכומו של עניין אני מוצפת בשלב זה בתחושות ורג...